הבריחה למצעים הלבנים

 

עשיתי טעות. ראיתי חדשות. שר בטחון חדש. 20 שנה והכל אותו דבר. תקופה כזאת של שינויים ומחשבות קדימה. כבד.

אז ברחנו. כמובן שהדרך למלון לאונרדו פלאזה בים המלח לא הייתה פשוטה…

היינו צפויים לצאת לדרך ישר מהגן ביום שישי ב-12:30 כך שאילוני ישן כללללל הדרך לים המלח (מסתבר שזה שעתיים בלבד!). יש לציין שאנחנו בגמילה מחיתולים (תענוג בפני עצמו).
 
חמישי אחה״צ הלכתי לגן נרגשת לקראת הבריחה ואני אוספת מהגן ילד בוכה מאוד שטוען שכואב לו הגרון. והבטן. והכתף. הוא לא בוכה כמעט אף פעם (בספרטה כמו בספרטה). אז הבנתי שמשהו באמת קורה. הגננת אמרה שנפל בקטנה על הלחי בגינה. אבל שהוא ישן טוב וחשבה שהוא בסדר. (מרמורים על גננות בפוסט אחר, בבלוג אחר). רצנו לרופא שאמר שהגרון אדום והוא כנראה מפתח משהו.

החלטנו לחכות עד שישי בוקר כדי לבטל ההזמנה. וטוב שכך. כי בשישי בבוקר אילוני קם כרגיל ומבסוט והלך לגן! (בראשון גילינו ששבר את עצם הבריח, אבל כל זה כבר מאחורינו וכולם בטוב)

את בוקר שישי היה לנו לשתות קפה בכיף ולהכין תיק ל-24 שעות של שקט. של משפחה. ארזתי בגדים as if אנחנו בדרך לקנקון.
 

deadsea deadsea15

deadsea2

 

12:55 יצאנו לדרך! אילוני נרדם כמתוכנן. עצרנו בירידות לים המלח לפיפי במדבר. מדובר בילד אלוף.

15:20 הגענו לקבלה של המלון וקיבלו את פנינו בשמחה.

רצנו לחדר. רציתי כבר לראות במו עיני מצעים צחים. חששתי שאראה שטיח מקיר לקיר של שנות ה-80 אבל החדר היה כולו פרקט שכבר שימח אותי.

ואז, מרפסת ענקית נפרסה לפנינו, עם אחד הנופים היפים שיש. תכלת, תכלת, חום בהיר של חול. קצת ירוק.
 
deadsea3 deadsea5
 
חגי, אבא של אילון והשותף המושלם, אילוני ואני ירדנו לבריכה. אנחנו אנשים של ים. כך שהבריכה הייתה רענון אמיתי. משהו חדש שאילוני פחות מכיר ושמח מאוד לראות שיש בריכה נמוכה ממש לקטנטנים ללא צורך במצופים.

השתכשכות קלה והכרת השטח וחזרה לחדר המפנק. קפה של אחה״צ, מקלחת מפנקת ויאללה ארוחת ערב.
 
deadsea9
 
18:45 ארוחת ערב. שוב חשש גדול על אוכל של חדראוכל (לא של עומר מילר, של הקיבוץ) שהתברר שוב כחשש מיותר. היה אוכל ממש ממש טעים. וכחובבי אוכל ומסעדות גדולים, למזון יש חשיבות גדולה בכל חוויה שלנו. אז עד כה אנחנו סופר מבסוטים. כל אבן קטנה מעניינת וחדשה, כל מנורה חדשה בחדר לא מוכר מעסיקה את אילוני לפחות לעשר דקות ברצף :)

סיבוב קצר בחוץ, אוויר ושקט ושקיעה. ונוף של ארץ ישראל. כל הזמן התנגן לי בראש השיר של יהודית רביץ (שכבר אומר שמשהו טוב קורה לי) ״ים המוות הכחול בלאט ינוע. וממעל עננה קטנה תשוט.״
 
deadsea7 deadsea6 deadsea8

 

19:45 הגענו לחדר, אילוני הלך לישון. ונשארנו שנינו עם בקבוק יין וסיגריה. ושקט. הזדמנות לדבר על דברים שדוחים לזמן שיהייה זמן. לפתוח ולהעמיק מה שלפעמים בשגרה שוכחים. דממה כזו שכל כך חסרה לנו בעיר ההדוקה. הקיבוצניק מעמק חפר והדרומית מעומר. רוצים שקט. קיבלו שקט ורוח ששמורה רק לים המלח הקסום הזה.

 

deadsea10
 
קמנו מוקדם מדי. ובשעה 7:20 כבר מצאנו את עצמנו במרחק 10 דק/ נסיעה בעין בוקק. ניצלנו את העובדה שאין אנשים עדין שערים בעולם הזה וכל המסלול המעולה הזה היה רק שלנו. מים במסלול לאורך הדרך ואילוני פשוט היה בעננים.חזרנו למלון והתפנקנו בארוחת בוקר שווה במיוחד. משם לבריכה. אני קצת השתזפתי והבנים השתוללו בבריכה. מה שהבטיח לנו שנ״צ של הלייף לאחר מכן.
 
deadsea17

deadsea11 deadsea12 deadsea13 deadsea14
 
ישנו איזה 3 שעות, עוד קצת פינוק במצעים הלבנים. ויצאנו חזרה הביתה. לעיר. למציאות.

 

deadsea16
 
זו הייתה בריחה מוצלחת במיוחד. מסתבר שזו לא הייתה חופשה נוסח שנות ה-80. ים המלח זה מן אזור ללא זמן. עם הרבה שקט. בלי אטרקציות מיוחדות, בלי שופינג, רק זמן משפחה איכותי ויש מי שמחליף לך מצעים, שוטף כלים ומכבס את המגבות…

 

 

לפרטים אודות מבחר מלונות פתאל בים המלח לחצו כאן >>

 

** בשיתוף רשת מלונות פתאל

 

 

 

אין תגובות

הוסף רשומת תגובה